עומק בגרוש
אוריה מבורך
לפני 150 שנה העולם המערבי החליט שלהיות “עמוק” זה דבר נחשב. לפני 60 שנה התחוללה המהפכה הלשונית בפילוסופיה, שגילתה לנו שהמציאות שלנו עשויה ממילים. לפני 40 שנה גילו כוחות השוק את כוחן של מילים והתחילו להשתמש ב”מיתוג” ככלי שיווקי, באמצעות הצמדת מילים נחשקות למוצרים. לפני 15 שנה, המיתוג הפך מפעולה שיווקית לפעולה של דיבור יומיומי בין אנשים. כי למה שרק מוצרים יתהדרו במילים גבוהות? מסתבר שגם אנחנו יכולים להדביק על עצמנו תוויות עם מילים שכיף לנו לחשוב שהן הולמות את החיים שלנו. כך נולדה תופעת ה”עומק בגרוש”, לפיה אנשים מאמינים ש”אם אפשר להגיד את זה, סימן שזה אמיתי”. מאז ועד היום, אנשים מסוימים מצמידים מילים יפות וגבוהות לפעולות לא יפות ולא גבוהות, ו”קונים” את העומק שלהם בזול ובלי להתאמץ בכלל.
בסרטון: ציטוטים אמיתיים לגמרי מתוך המדיה הפופולרית. מוזמנים לנסות לפתור את החידון: “מי אמר למי ובאיזה הקשר?” (לקבלת חוויה ביזארית כיאה לתופעה המתוארת בסרטון, מומלץ לצפות עם סאונד)
https://www.facebook.com/watch/?v=1104523783277079
באתר מאקו התפרסמה בעבר כתבה על אישה שמספרת כך:
“יצאתי פעם עם בחור במשך שנתיים עד שגיליתי שהקריירה שלי גורמת לו להרגיש לא בנוח”, היא סיפרה. “רק אחרי שנפרדנו הוא סיפר לי שהיו פעמים שהוא חש דחייה פיזית ממני. מאז, נאלצתי להתמודד עם העניין הזה שוב ושוב.” “מעולם לא הכרתי בן זוג שהיה גאה בעבודה שלי”, חשפה ריד, “היום אני כבר מודאגת שאולי איבדתי את הסיכוי שלי למצוא מישהו שיאהב אותי ויעשה אותי מאושרת. כל מה שנשאר לי לעשות זה רק לקוות”.
האישה הזו עוסקת בפורנו, ואפשר לראות בדבריה ביטוי לכשל של שיח השחרור המיני. בספר שלי [אוריה מבורך] אני מנתחת 4 גרסאות של שיח השחרור המיני. שתי גרסאות סותרות במיוחד הן “שיח ההשגבה” ו”השיח המתירני”. בקצרה, שיח ההשגבה סבור שמיניות בהסכמה היא תמיד גבוהה ונשגבת, לא משנה ההקשר או הסטטוס הזוגי. לעומתו, השיח המתירני סבור שמיניות היא דבר נמוך, תמיד ובכל הקשר, אבל זה “כיף” אז “למה לא”.
שיח ההשגבה תופס את המיניות הנשית כ”חגיגה של נשיות”, ולעומת זאת השיח המתירני תופס את המיניות הנשית כדבר שמשפיל את האישה. לכן הגבר השייך לשיח המתירני מזלזל בנשים “מתירניות”, אבל נהנה להחפיץ אותן. בהתאמה, הוא מכבד נשים ש”מכבדות את עצמן” ולא מוכנות להשפיל את עצמן במיניות חשופה. (מכירים את הטוקבק הגנרי בתגובה על תמונה חושפנית “וואי וואי תראו אותה, מה הייתי עושה איתה, לבת שלי בחיים לא הייתי מרשה להתלבש ככה”? זה השיח המתירני).
בסרטון שצורף לקטע הקודם, הדגמנו את תופעת ה”עומק בגרוש”, שנלווית כיום גם לחלק מתרבות הפורנו. עומק בגרוש מאפשר לעולם המערבי לתאר במילים גבוהות וערכיות, פעולות סתמיות או אפילו נמוכות. עומק בגרוש הוא גם זה שמאפשר את שיח ההשגבה, במיוחד בהקשר של פורנו.
אחרי שאמרנו את כל זה, בואו תראו את הכשל:
שיח ההשגבה סבור שמיניות היא תמיד גבוהה, אבל הוא לא מבין שצריך שניים לטנגו. במילים אחרות: את חווה את המיניות המתפרצת שלך כדבר נשגב? הכל טוב ויפה, אבל זה לא אומר שמי שמתבונן בך, או מי ששותף לסיטואציה המינית, גם כן מרגיש כך.
במקרים מדהימים במיוחד, צד אחד אוחז בשיח ההשגבה, בעוד שהצד השני אוחז בשיח המתירני. הם שכחו לתאם גרסאות, וברגע האמת הפער ביניהם מתפוצץ. כך מתקבל מצב שבו שחקנית\יצאנית הפורנו מדברת על ה”עבודה” שלה כ”כשרון” “יצירתיות” “העצמה נשית” ו”לספק את הנשמה שלי”, (ראו בקטע הקודם), ומצפה למצוא בן זוג ש”גאה בעבודה שלה”. היא אמנם מוצאת בני זוג, בני זוג שמאוד שמחים לתפוס בעלות על גופה למשך פרק הזמן הקצוב של הזוגיות שלהם, אבל משום מה, הם לא מצליחים לכבד אותה, להתאהב בה, וברגע שהפרפרים בבטן דועכים והזוגיות אמורה לעבור מ”משיכה” ל”אהבה”, הם מגלים שהם אפילו לא מצליחים להימשך אליה מינית.