"סבבה והכל"

מכירה את המשחק “סבבה והכל?” זה די פשוט: מציעים לך מישהו דמיוני לצאת איתו, ומנסים לראות איך תגיבי לפרט הזוי לגביו: “סבבה והכל, אבל אוכל קורנפלקס עם מיץ פטל”. “סבבה והכל אבל עונד שרשרת פנינים”, “סבבה והכל אבל שדד אתמול את סבתא שלו”. כשהייתי נערה המשחק הזה עוד לא היה קיים, אבל הרגשתי שכולם משחקים אותו בלי לשים לב: “מיניות בין איש לאשתו זה סבבה והכל אבל במרחב הציבורי תלבשי חבית”. “מיניות בין איש לאשתו היא סבבה והכל, אבל המטרה הלגיטימית היחידה שלה היא הריון”. “ביהדות היופי הנשי הוא סבבה והכל אבל תיזהרי שלא למשוך את העין”. לשמחתי, הפרטים האלה אף פעם לא היו דיל ברייקר עבורי. תמיד אהבתי את הקונספט של צניעות ושמירת נגיעה, תמיד האמנתי בהלכה שהיא יותר חכמה מהאופן שבו אנחנו מדובבים אותה. אבל ככל שעוברות השנים, אני רואה עוד ועוד נשים וגברים שהמשחק הזה כבר לא מצחיק אותם. נמאס להם מהמסרים הסותרים האלה, והם מוותרים באכזבה על המגבלות המדהימות שבאמצעותן היהדות מעצבת את המיניות ואת הזוגיות שלנו.

 

בערב השקה לספר שלי “מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף”, דיברתי בין השאר על הדרך המתוחכמת שבה, בלי לשים לב, מחלחלת אלינו פוריטניות סמויה. “פוריטניות” היא גישה שרואה במיניות דבר שלילי ונמוך. פוריטניות סמויה היא גישה פוריטנית שעטופה בעטיפה כאילו בריאה ומתוקנת. הפוריטניות הסמויה מתאפיינת בסתירה פנימית בין ההצהרה “סבבה והכל” (או במילים אחרות “ביהדות המיניות בין איש לאשתו היא קודש קודשים”), לבין פרטים נוספים שמתווספים אליה, שהם פוריטניים במהותם.

 

בספר אני מציגה 10 רעיונות שהם פוריטניים סמויים. במקביל, הספר מציע לנו אלטרנטיבה יהודית, מתוקנת, בריאה, שלא משחקת איתנו משחקים סותרים ומסוכנים. אני רוצה שנלמד לזהות את הפוריטניות הסמויה ולהתנגד אליה, מתוך הגישה היהודית הבריאה.

בקישור: אני מנסה להסביר לרב חיים נבון (שזכיתי שהשתתף בערב ההשקה) למה להגיד ש”היהדות רואה במיניות במסגרת הנישואין דבר חיובי”, זה ממש, אבל ממש לא מספיק.

https://www.facebook.com/watch/?v=1999099796892737