מות הרומנטיקה - והפעם אגם בוחבוט

אוריה מבורך


שיר חדש מבית היוצר של מות הרומנטיקה, ז’אנר שבו הנשים צריכות לא להצטרך אף אחד. לפני שבוע זו הייתה עדן אלנה, והפעם זו אגם בוחבוט. בשנת 2016 יצא הלהיט של אגם בוחבוט “ארטיק מסטיק”, שמתאר נערים ונערות בתחילת גיל ההתבגרות, שמגלים את הקסם של אהבה ראשונה. אם נתעלם לרגע מהעובדה שבימינו ילדים בכיתה ז’ כבר צופים בפורנו עם “חניקות” (הסרטון ה”חינוכי” של “ככה זה”, אני מדברת עליך), ההתאהבות בגיל הזה עדיין לא לגמרי מינית. אף אחד לא מנסה “להיכנס לפוך” של אף אחת, ולכן אפשר לומר משפטים רומנטיים כמו: “תביא לה ארטיק או מסטיק, תגיד לה שאתה אוהב”.
קאט לשנת 2021, אגם נכנסת לנעליה של ה”אישה”. ועכשיו היא אישה ועכשיו היא מינית ועכשיו המחזרים שלה הם לא נערים בכיתה ח’ אלא גברים. בעולם שבו המיניות היא האויב מספר אחת של האהבה, זה הזמן להחליף את התקליט ולהפוך לדיווה.
הדיווה מצולמת מלמטה. היא גבוהה מכולם ומוקפת בדמויות של גברים ונשים שמטרתם היחידה היא לתקף את העליונות שלה באמצעות מחוות של הערצה. שפת הגוף של הדיווה היא קשוחה, בוטה, מוחצנת. משחק על במה שאין לו שום קשר להליכה יומיומית ברחוב.
התשוקה של הדיווה לא נובעת מחסר אלא ממלאות עצמית. הדיווה לעולם לא תגיע לסיטואציה כשהיא פגיעה, כי בעולם שבו מיניותך ושפת הגוף שלך משדרות לגברים “אתם רוצים להיכנס איתי לפוך, אבל תחלמו”, אסור להיות חלשה.
הדיווה מפתה מינית באופן מחושב, המבט שלה תמיד יעיד עליה שהיא מודעת למניפולציה המינית שלה. אי אפשר להפיק ממנה תגובה אותנטית. גם אם ננסה להפתיע אותה, היא לא תופתע משום דבר, כי היא תמיד צעד אחד לפנינו, ואף פעם לא תתפסו אותה לא מוכנה.
הדיווה לא אוהבת את עצמה, היא מעריצה את עצמה. באהבה עצמית יש רכות מובנית, היא מתרחבת ומכילה בחיבוק שלה את כל האנשים האהובים שבחייה. בהערצה עצמית יש קשיחות תחרותית: או אני או אתם. כשאני למעלה, אתם למטה, מקנאים ומעריצים. כשהיא אומרת “החברות שלי כאן אז ביי, הלכתי להרים”, היא לא מתכוונת לחברות מהאוטובוס של שנת 2016 שמחפשות ביחד דרך לשבות את ליבו של החתיך מהכיתה, אלא לעדת מעריצות שאיתן יש לה עסקת חליפין: הן יכרכרו סביבה כמו משרתות ויהנהנו הלוך ושוב, ובתמורה היא תאפשר להן ליהנות מהילת הקירבה אל המלכה שהיא.
באוטובוס בדרך אל הים, בכיתה ח’, היה סיכוי לאהבה. אבל אז נכנסה המיניות המערבית לתמונה והחריבה את הכל. בעולם שבו אהבה ומיניות הם שני הפכים, אין סיכוי לאהבת אמת.
“יהלום”:
תגיד מה אתה יושב שם
זורק מבטים לא פוגע
מחכה לשריקה שתציל
היית אלוף אבל לא תנצח
מוקף במיליון חברים
מקבל נשיקות מזרים
תתקרב תתקרב
לא תשים לב איך
אני? מחפשת קורבן
לך? לא נשאר הרבה זמן
בא לי בפוזה של קלאס
לא הבנת לאן ת׳נכנס
טיפסת גבוה ירדת נמוך
ת׳לא תכנס איתי לפוך
אני לא צריכה מישהו שיקנה לי
טיסה לשניים לאן שמתחשק כי
כסף לא קונה אהבה
מאמא לי תמיד היא אמרה
תמצאי לך מישהו שיבין
את היהלום של המדינה
לא צריכה
מאמא לי תמיד אמרה את
לא צריכה
יהלום של המדינה
אל תבין לא נכון
לא עוד אחת מתוך מיליון
אני לא קונה משפטים זולים מהתיכון
ולא מרגש אותי פרחים
מצטט את אלה בשירים
כן תודה ככה אומרים
סתם זרקתי עליי כמה בגדים
גם החברות שלי כאן אז ביי
הלכנו להרים
אנלא צריכה…
לכל הבנות שמתפשרות על פחות
מאחת עד אלף
את אישה חזקה עצמאית אינדיפנדנט
בזכותך על אמת
אל תחכי שיבוא האביר
על הסוס הלבן לא אין לך מחיר
יהלום שלמדינה לא רואה אותו ממטר
קחי נפל לך הכתר
לא צריכה…