מה אמר הגבר הנשוי לתלמידה שלי

אוריה מבורך

 

אחת הקוראות של “מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף” סיפרה לי משהו שקרה לה היום. הנה הסיפור: יעל (שם בדוי) , בת 20, עובדת בחנות נעליים. אתמול נכנס לחנות איש מרשים כבן 45, והתעניין ברכישת נעליים לאירוע. מפה לשם, הם נסחפו לשיחה אינטלקטואלית מרתקת. בהתחלה על נעליים, אחר כך על אומנות, על פילוסופיה ועל החיים. החנות די ריקה מלקוחות, וכך הם מצאו את עצמם משוחחים במשך ארבע וחצי שעות, כמעט ללא הפרעה.

היא סיפרה לו שהיא בת 20 ומחפשת עבודה חדשה.

הוא סיפר לה שהוא עורך דין, ובדיוק מחפש להרחיב את המשרד, ולכן הוא ישמח לשוחח איתה על אפשרות שהיא תעבוד אצלו. שאל אותה אם מתאים לה לקבוע איתו לקפה ולשוחח על העבודה החדשה.

היא הסכימה ונתנה לו את מספר הטלפון שלה כדי שיקבעו.

רגע לפני שהוא יצא מהחנות, הוא אמר לה:

“אבל אני רוצה לשבת איתך לקפה בלי קשר. לא רק בגלל העבודה”.

אמר ויצא. יעל הבינה שהוא כנראה מתחיל איתה.

היא שלחה לו הודעה שהיא מבינה שיש לו כוונות נוספות מעבר לעבודה, והיא חושבת שזה לא מתאים.

“אני בזוגיות”, היא כתבה לו.

“ואני נשוי”, הוא כתב לה. “אז מה?”

היא כתבה לו שוב שזה לא מתאים.

היום הוא הגיע שוב לחנות, והזמין אותה ליסוע איתו לסופשבוע בצפון.

הוא הסביר לה שמאוד מעניין אותו לדבר איתה, והוא שם לב שגם היא נהנית בשיחה איתו.

“נוכל להמשיך לדבר”, הוא מסביר.

– “אני לא מעוניינת”.

– “אני יודע למה את לא מעוניינת. כי את מרגישה שזו בגידה”.

– “נכון”.

שימו לב למשפט שהוא ענה לה:

– “אבל מה יותר גרוע, לבגוד בבן הזוג, או לבגוד בעצמך?”

יעל שמעה את המשפט הזה ולא ידעה אם לצחוק או לבכות. היא סיפרה לי שברגע הזה היא נזכרה בפרקי הספר שעוסקים בתופעת האסתטיזציה.

האמת שאני (אוריה מבורך) מעולם לא פגשתי אדם פרטי שמשוחח את השיח הזה. רק ראיתי אותו מצוטט במדיה הפופולרית. לשמוע מכלי ראשון על אדם פרטי שמדבר כך ומתנהל כך בחייו, זה מדהים וצפוי כאחד. קשה לי לתאר את התחושה.

מעבר לרחמים על אשתו ועל ילדיו, אני כואבת, כי אני מרגישה שיש כאן מיץ של זבל שמטפטף על הקרקע שעליה אנחנו דורכים, ומתוכה אנחנו צומחים, ומשם הוא משתקע בתוך הלבבות שלנו.

ברוך ה’, המון קוראים סיפרו לי עד כה שהספר פקח את עיניהם וצייד אותם בהבנה ומשמעות של סיטואציות שגרתיות מחיי היומיום שלהם. בתגובה הראשונה אני מצרפת קישור לפרקים מהספר שמתארים את הקרקע התרבותית שבתוכה צמח הלב של העורך דין הזה.