לא צריך להתחלחל מהזאב הטוב

תמיד אומרים לנו שמיניות נשית זה דבר מסתורי וחמקמק, ולעומת זאת מיניות גברית זה פשוט. אבל האמת היא שמיניות גברית היא דבר מסתורי לא פחות. הרב אברהם סתיו פרסם השבת טור מצוין במגזין מוצ”ש, ובו הוא מזכיר את הספר שלי “מה את מבקשת”, ואת הספר של מיכל פרינס “פשוט לרצות”, בתור דוגמאות לייצוג סטרילי מדי של המיניות הגברית. בספר שלי אני מבקרת את השיח הדתי (לדוגמה, דבריו של המדריך מהסמינריון), שמציג את הגברים כ”זאבים”, אבל הרב אברהם סבור שהחוויה הזאבית של הגבר היא הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה לנו. אני חושבת שמבין השורות הרב אברהם גם אומר, שהחלחלה מ”זאביות” גברית, כמוה כחלחלה מהגבר עצמו. ואני מסכימה איתו.

כשכתבתי את הספר, חשתי שהשיח הדתי בנוגע למיניות גברית, זקוק לאיזון קריטי. עד היום, המיניות הגברית מוצגת בשיח הדתי באופן חד ממדי, בעוד שהמציאות שאני מכירה זועקת גיוון: יש גברים שחווים הצפה מינית באופן תדיר בעקבות מפגש עם סיטואציות יומיומיות, ויש כאלה שההצפה המינית תופיע רק בעקבות אירוע חריג יותר. יש גברים שהעוררות המינית שלהם נחווית כנמוכה ומשפילה את האישה, ויש כאלו שהעוררות המינית שלהם מופיעה כחלק ממכלול של רגשות אישיים, לפעמים גם גבוהים, והיא לא סותרת עבורם את העובדה שמושא תשוקתם היא אדם עם עולם פנימי. אני חושבת שנתתי מקום למגוון הזה גם בספר, אבל אני מסכימה עם הרב אברהם שהנטייה שלי היא לבקר את הצגת ברירת המחדל של הגבר, כ”זאב”.

מדוע? משום שמיניות איננה רק תוצר של הורמונים וביולוגיה, אלא היא גם תוצר של תרבות. כשגבר לומד שהוא “אמור” לחוש עוררות מינית באופן טבעי כתוצאה מאצבע קטנה של אישה, האצבע הנשית הזו מוטענת עבורו במטען תרבותי מיני שלא בהכרח היה שם ללא התרבות. אני חושבת שהמאבק היומיומי של הגבר ביצרו, (מאבק הירואי שאני כל כך מעריכה), עשוי דווקא להחריף כתוצאה מהשיקוף של עצמו במראה כ”זאב”. כשהמראה מספרת לך שהמיניות הנשית רודפת אותך בכל פינה, אתה אכן מוצא אותה בכל פינה, או לכל הפחות- בכל מקום שבו אתה נתקל באישה. 

מאז צאת הספר קיבלתי אינספור פניות מקוראים גברים שמזדהים מאוד עם הביקורת על “שיח הזאבים”. זכור לי משפט של אחד מהם : “בכל פעם שאמרתי לחברים ולרבנים שלי שאני לא מזהה את עצמי בחשש המתמיד הזה מפני מיניות נשית, שאני לא מבין את הדיבור על אצבע קטנה של אישה, שאמנם יש לי יצר, אבל אני לא כל היום צריך להדוף בתוכי מחשבות מיניות, הם אמרו לי שאני חריג, שהבעיה היא אצלי, שאני כנראה לא גבר מספיק”.

הנה, מסתבר שהמיניות הגברית היא מגוונת, ושיש לא מעט גברים שלא מזהים את עצמם בחוויה הזאבית כברירת מחדל.

ולמרות כל זה, אני כל כך שמחה על מה שכתב הרב אברהם. כי המיניות הגברית היא מגוונת, ובתוכה יש גם “זאבים טובים”, כלומר, כאלה שבאמת לא נהנים מכל ההצפה המינית הזו, ובוודאי לא מחפיצים נשים בכוונה, אבל מבקשים שיכירו במאבק היומיומי שלהם, שיחבקו אותו או לכל הפחות שיכבדו אותו, ואני מעזה אפילו לומר “שיתחשבו בו”. אנחנו צריכים להפסיק להגיב לחוויה הזאבית הגברית באופן נאור ומטופש בבחינת “פויה, לא יכול להיות שאתם באמת כאלה מוצפים במיניות כמו שאומרים עליכם”, ואנחנו חייבים להיזהר מלהתפתות לגישה האוטופיסטית שכופה את תמונת המציאות האוטופית-אידיאלית שלה על בני אדם תוך מחיקת העובדות.

גברים, עם מסתורי ומגוון שכמוכם, תמשיכו להנגיש לנו את החוויה שלכם. זה חשוב כל כך.