חופש” מעולם לא היה נשמע יותר כמו גיהינום.

כדי להיות “אנס”, צריכים להתקיים תנאים שנלמדים בחוג לקרימינולוגיה. כדי ש-30 גברים אקראיים יהפכו לאנסים, ביחד, זו לא קרימינולוגיה, זו סוציולוגיה. “איה-נאפה”, “מלון הים האדום”, אלו שמות של מקומות בילוי, לא של סמטאות חשוכות. כיום, אונס הוא צורת בילוי לגיטימית. אני יודעת את זה כי אתמול חיפשתי באינטרנט סרט ילדים, ותוך כדי קפצה לי מול העיניים מודעה שמזמינה אותי לצפות בתיעוד של אונס מבוים. ואין פוצה פה ומצפצף, כי חופש הביטוי.

הילדים והנוער שלנו צועקים, צווחים, משתוללים ודורשים מאיתנו בהתקף הטנטרום הגדול ביותר בהיסטוריה של הנוער האנושי: “קחו לנו את הפורנו מהידיים!” אינספור ראיונות עם בני נוער מגלים לנו אמת פשוטה: הנוער צורח מכאבים. נערות בנות 16 נדרשות לאבד את בתוליהן “מבחירה” כדי לסמן וי, ונערים בני 16 נדרשים לצפות עם חבריהם בסרטי אונס באתרים זמינים ונגישים, כדי להוכיח שהם גברים. 30 בני אדם עומדים בתור כדי לממש את זכותם להיות מפלצות, זה לא קרימינולוגיה, זו סוציולוגיה.

אבל אנחנו נאורים. אנחנו מוסריים. אנחנו לוחמי חופש. אנחנו לא מעבירים את חוק סינון הפורנו, כי “חופש הביטוי”, כי “חופש העיסוק”, כי “פגיעה בפרטיות”, וצנזורה זה פויה.

הפגיעה בפרטיות של הנאנסות והנאנסים היא בלתי נתפסת. האם היא מטרידה אותנו? אם היא הייתה באמת מטרידה אותנו, “פגיעה פרטיות” היה הופך לטיעון בעד חוק הפורנו ולא נגדו. אבל לא רק הפרטיות של הנאנסות, גם הפרטיות שלנו לא באמת מעניינת אותנו. אם היה באמת אכפת לנו מהפרטיות שלנו, היינו יוצאים לרחובות, מבטלים יום עבודה ומוחים על הפגיעה בפרטיות שנגרמת לנו כשאנחנו רוצים להוריד סרטון ילדים ובדרך נתקלים בGIF של אישה מקיימת יחסים עם פרה, שמעכשיו לנצח יחזור בריפיט בתוך הנפש הפרטית שלנו, בלולאה אינסופית.

גם חופש הביטוי לא באמת מעניין אותנו. חופש הביטוי של הנאנסים והנאנסות נלקח מהם, לפעמים לתמיד. רבים מהם עסוקים בהישרדות, לא בביטוי עצמי. הם גם חיים בצנזורה מתמדת. אסור להם לספר על מה שקרה להם כי “למה לא התלוננת”, אז הם שותקים. פעמים רבות גם חופש העיסוק נלקח מהם, וגם חופש התנועה, וגם החופש לישון לילה שלם בלי לחזור שוב ושוב לאותו מקום שבו נרצחה הנפש שלהם.

אבל זה לא מעניין אותנו, כי חס וחלילה להטיל מגבלה חיצונית על היצור האנושי הטהור והיפיפה הזה, שכשנותנים לו לממש את עצמו ואת חירויותיו, אנחנו מוצאים אותו עומד בתור לאונס, ולא שוכח גם לצלם את הכל.

כי חופש הביטוי. וחופש מיני. וחופש גדול.

“חופש” מעולם לא היה נשמע יותר כמו גיהינום.