בנים בלי חולצה במעין: שייך או לא?

אז האם לנשים ונערות אין יצר מיני? מהיכן מגיעה הגישה ההלכתית שמתירה לגברים לרחוץ במעין ללא חולצה?

כל כך הרבה פעמים שמעתי נערות דתיות שמתלוננות על כך שהבנים בסביבתן נכנסים למעין בלי חולצה. מדוע? עולם מערבי, תקשיב טוב, כי זה לא מהסיבה שאתה מצפה לה. הן לא אומרות “למה להם מותר ואנחנו צריכות להיות לבושות”. לא. הן אומרות בדיוק להיפך. זה לא נעים להן לראות את הבנים ללא חולצה, ובפרט כשמדובר בבנים שהן מכירות.

ראשית, אני חושבת שיש כאן אאוצ’ אחד גדול עבור כל מי שמתחרפנים מהמשפט “יש גברים שלא נעים להן לראות נשים חשופות”. גם אני [אוריה מבורך] מתחרפנת מהמשפט הזה, והאאוצ’ הזה הוא גם עבורי. יש כאן חומר למחשבה. התלונות של הבנות הדתיות במעין, מבטאות מצוקה מאוד מעניינת שכנראה נוכחת אצל שני המינים: לבנות דתיות לא נוח ולא מתאים לראות את הבנים חשופים. לבנים דתיים לא נוח ולא מתאים לראות את הבנות חשופות.

והנה, נוצרה לי ההזדמנות לכתוב את מחשבותיי על הנושא הזה, במסגרת שאלה שנשאלה במגזין “מקום בעולם” מבית “עולם קטן”, שהתבקשתי לענות עליה.

השאלה שנשאלה:

אנחנו משפחה גדולה ובקיץ כשמטיילים כולם קופצים למים במעיינות, גם גיסות ואחיות שלי נכנסות, כולנו לבושים והכל בצניעות. רציתי לשאול, האם מותר לאחים ולגיסים להיכנס למעין ללא חולצה?

תשובתי:

פעמים רבות בנים חושבים שהם יכולים להיכנס למים ללא חולצה, גם כשיש בנות בסביבה. זה אכן בסדר כשמדובר בטיול של משפחה מצומצמת, שבה הבנות היחידות הן ממדרגה ראשונה (אחות, אמא). אבל כשמדובר במשפחה מורחבת, נוצרות כאן שתי בעיות. ראשית, לפי חלק מהגישות ההלכתיות, יש כאן בעיה של צניעות. שנית, גם אם אין כאן בעיה של צניעות, נשים רבות חוות את גוף הגבר כפרטי. לכן, חשיפה שלו מעוררת בהן אי נוחות ומבוכה, בדיוק כמו שכשמישהו חושף מחשבות פרטיות שלו בפומבי, זה מעורר בנו מבוכה. בלי קשר למיניות, נשים לא מעוניינות בדרך כלל לראות גוף גברי ללא חולצה, ולכן הסרת החולצה בנוכחותן, פוגעת בהן. מכאן שגברים צריכים להתחשב ברגשות הנשים שסביבם.

ומה בנוגע לצניעות? האם גבר ללא חולצה הוא “לא צנוע” במובן המיני של הביטוי? ובכן, ההלכות העוסקות ב”מיניות” אינן סימטריות: עבור בנות, המגבלות העיקריות הן על חשיפת חלקי גוף מסוימים, ועבור בנים, המגבלות העיקריות הן בתחום ההסתכלות וההרהור. ההבדל ההלכתי בין גברים לנשים בתחום הזה נובע מההבדלים בין המיניות הגברית למיניות הנשית. הגישות שמתירות לגבר להסתובב ללא חולצה בפני נשים, כמו גם הגישות שמתירות לנשים להתבונן בגבר ללא חולצה, לא בהכרח טוענות שהגוף הגברי איננו מיני. ההלכה מכירה בכך שאישה יכולה לחוות משיכה מינית לגבר נטול חולצה, אבל מכל מיני סיבות, החוויה המינית הנשית הזו לא תמיד נחשבת לאסורה הלכתית. לכן, כשאנחנו נתקלים בגישה שסוברת שמותר לגבר להסיר את חולצתו ברבים, אנחנו לא צריכים ללמוד מכך שהגוף הגברי נתפס באופן לא מיני, או שההלכה לא מכירה בחוויה המינית של האישה.

לסיכום, כל גבר צריך לשאול את עצמו האם “שייך” מצד הסיטואציה, שגופו יהיה חשוף בפני נשים, בין אם הוא נחווה על ידי הנשים כ”מיני”, ובין אם הוא נחווה על ידן כ”פרטי”. כשמדובר בגבר מהמשפחה מורחבת, זה לפעמים אפילו פחות נוח מאשר כשמדובר בגבר זר לחלוטין. לכן הבנים יכולים ללבוש חולצה מבד מנדף וקליל וכך גם להיות חכמים בשמש, גם ליהנות מהטיול, וגם להפגין התחשבות בכל בני המשפחה שאיתם. קיץ נעים!