אהבה ומראה חיצוני

לכבוד ערב שידוכי-הווטסאפ שהיה לי בעבר, אני [אוריה מבורך] רוצה להציף תסכול. זה קרה לי מספיק פעמים כדי לחשוד שיש כאן תופעה: כששאלתי את הבחור “מה אתה מחפש”, קיבלתי ברשימה גם את התכונה: “שתהיה יפה”. “מראה חיצוני חשוב לי”. זה תמיד מופיע בסוף הרשימה, אחרי שלל תכונות אישיות מקסימות. אני אף פעם לא יודעת אם זה מופיע בסוף מתוך התנצלות, או אולי מתוך מקום של תכל’ס, הכל מתנקז לנקודה הזאת, בבחינת “סבבה והכל, בשורה התחתונה אני לא יוצא עם מישהי שלא נראית טוב”.
אני באופן אישי טיפוס מאוד רומנטי, ולכן ההתעקשות של הבחור על הרזון או היופי של המיועדת, תמיד מרגישה לי הדבר הכי לא רומנטי עלי אדמות. כמו ההורים האלה שאת מספרת להם על הדייט המדהים ההוא וכולך פרפרים, ואחרי שהם מאזינים לך באיפוק, מה שיש להם לשאול אותך זה כמה הוא מרוויח. “אנטי-רומנטיקנים”, אני מכנה את ההורים האלה, וגם את הבחורים שיפילו הכל על הצעה שלא עונה בדיוק על המראה החיצוני המרהיב שהם מחפשים. אני לא מסוגלת להכיל את ההשתרבבות של הסעיף החיצוני הזה לתוך הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על אהבה, על דבקות, על ברית.
עד שנזכרתי שגם אני הייתי ככה פעם, בגיל 19. אני אישית זוכרת את עצמי בתקופת השירות הלאומי, מגלה שאני בעצם לא מסוגלת לדמיין את עצמי עם מישהו שהוא לא כליל היופי. זה מאוד הפריע לי, אז עשיתי עם עצמי תרגיל ממש מעניין.
גיליתי שיש הבדל בין “חשוב לי שהיא תהיה יפה”, לבין “חשוב לי שהיא תהיה מישהי שאני מסוגל להימשך אליה חיצונית”. במקרה הראשון- הבחור בעצם מחפש מישהי שנמצאת בעשירון העליון של היופי, מישהי שיש לה מראה יפה אובייקטיבי, שמתכתב עם הפרמטרים ה”דוגמניים” שמקיפים אותנו. לדעתי מצב כזה הוא בעיה, וכדאי לטפל בו, כי יש פה קליפה חיצונית שאין לה ערך בכל מה שקשור לאהבה.
במקרה השני- הבחור בעצם מחפש מישהי שאין לה מראה חיצוני מכוער, שאין לה איזה משהו שמפריע לו מבחינה חיצונית. מישהי שלא בהכרח נמצאת בעשירון העליון, אבל יש לה תדר נשי, שבשילוב עם אופי מסוים, נוצרת אצלו משיכה אליה. אני מאוד בעד המקרה השני. נראה לי נכון ובריא.
בתרגיל שהמצאתי לעצמי, הייתי הולכת ברחוב או נוסעת באוטובוס, ומסתכלת על בנים\גברים בטווח הגיל שלי פחות או יותר, שהם ממש לא בעשירון העליון של החיצוניות. מבלי להכיר אותם, הייתי מנסה לבדוק אם אני מצליחה לדמיין את עצמי מתאהבת בהם ונמשכת אליהם. בדמיון הזה בעצם הלבשתי עליהם אופי ממש ממש ספציפי. כזה שמתאים לי בדיוק. כזה שממש מושך אותי. וגיליתי – שבהמון אחוזים מהמקרים, אני מצליחה! זה היה מרתק מאוד.
כיום אני מספרת לרווקים ורווקות על התרגיל הזה, וכבר מהם כמה חזרו אליי וסיפרו לי שהם ניסו אותו, ושהתרגיל הזה ממש שיחרר אצלם משהו. משהו ביכולת לאהוב, התרחב והתעמק. אז אני מספרת עליו גם לכם, ומזמינה אתכם לשתף. ❤
[שאלה שעשויה להתעורר: האם תרגיל דמיוני כזה הוא “הרהורי עבירה”? התשובה היא שלא. מי שקראו את “מה את מבקשת” יודעים שיש הבדל בין תשוקה לבין גירוי. בתרגיל הזה, רווקים ורווקות מתרגלים תשוקה ולא גירוי, וכל אחד צריך להכיר את עצמו ולזהות היכן עובר הגבול שלו].