למה נשים מתביישות מעירום?
אוריה מבורך
“למה לדעתכן נשים מתביישות מעירום?” שאלה אופק בירנבאום בדף הפייסבוק שלה. בתמונה: מבחר תגובות שקיבלה, שכולן מפרשות את הבושה הזו באופן שלילי…
בספר שלי “מה את מבקשת: ספר על אהבה וגוף” אני מציינת את המלחמה בבושה הטבעית, הנלווית לחשיפה פומבית של הגוף, כחלק מהמאפיינים של שיח השחרור המיני.
שיח השחרור המיני לא מכיר באפשרות של בושה בגוף, שמתפקדת באופן חיובי ואפילו מעצים עבור נשים (וגברים).
בכל פעם שהוא נתקל בנורמות של צניעות או כיסוי הגוף, הוא מפרש אותן בהכרח כתוצאה של דימוי גוף נמוך “את בטח לא שלמה עם המראה שלך”,
או באופן פוריטני: “את בטח חושבת שמיניות זה דבר שלילי”.
לשיטתו, בושה היא בהכרח סממן של דיכוי, ולכן צריך “להשתחרר ממנה”.
אבל האמת היא שבושה בגוף המיני החשוף לא חייבת בהכרח לנבוע ממקום שלילי.
בזכות התגובות על הפוסט של אופק, אני משתפת אתכם קובץ שבו צירפתי יחד כמה פרקים מהספר:
פרק 21, שמדגים איך שיח השחרור המיני מכחיד את רגש הבושה שלנו,
פרק 33, שמתאר מהי בושה שלילית,
ופרק 34, שמציע את האלטרנטיבה ששיח השחרור המיני לא מכיר עדיין: “בושה חיובית”.
לחצו על הכפתור להורדת הקובץ: