פסטיבל ההתנגדות למוסד הנישואין

אוריה מבורך

בכתבה שמתפרסמת עכשיו באתר וואלה, מופיע הטקסט הבא:
“מתי בפעם האחרונה ראיתם הצגת ילדים שממש מתנגדת למוסד הנישואין? כן כן, אבי מעוז, מה ששמעת. הנסיכה אנה זק מיועדת להתחתן עם הנסיך עומר חזן, אך לא רוצה להתחתן איתו רק בגלל ששניהם נסיכים ורוצה למצוא אהבת אמת במקום. את זה ראינו באלף הצגות ילדים וסרטים של דיסני – אבל אנה זק מוסיפה טוויסט די נדיר, ומודיעה שהיא לא בטוחה שהיא אי פעם תרצה להתחתן. חתונה משולה לעונש בעלילה שלה, וחיי נישואין הם קצת כמו הכלא שגיבורי ההצגה נכלאים בו. אין פה הטפה נגד מה שבן גביר וחבריו יכנו “חיים נורמליים”, אלא כן התעקשות – חכמה, מעודנת ומותאמת לגילאים רכים – על חופש הפרט.

“בתקופה בה עולים לשלטון כוחות שמרניים קיצוניים – שלא לומר שונאי נשים, הומופובים וגזענים – די מדהים לראות איך הפסטיגל פתאום מרגיש כמו הצהרת חירות ליברלית. ככה זה שהמרכז זז עוד ועוד ימינה, ופתאום מה שפעם היה ילדותי ובלתי מזיק עלול להיתפס כעמדה פוליטית. זה משוגע, אבל זה מה שזה.

“גם אם זה נעשה לא במודע או בכוונת תחילה, קשה שלא להתרשם בעיקר מהצד הפמיניסטי של הפסטיגל. נשים מהוות את כל הדמויות החזקות בהפקה (כולל עיתונאית שמגישה תכנית חדשות בשם המפורש – “נשים חזקות”), בעוד גברים הם מבולבלים, נרקסיסטים או סתם טמבלולים. נשים קובעות את קצב העלילה, וגם עוברות את השינויים הכי משמעותיים.”
***
עד כאן דברי הכתבה בוואלה. אני חוששת שהמסר של הכתבה מוגש כאן בצורה גבוהה מדי עבור הנמענים של הפסטיגל, ולכן אני מרשה לעצמי לתרגם אותו לשפה שמובנת לילדים:

ילדים יקרים, מגיל צעיר מחנכים אתכם איך להתמודד עם תחושה של בדידות, של חברים שלא מזמינים אתכם למשחק, חברים שאוהבים אתכם רק בגלל הממתקים שאתם מביאים בהפסקה ולא בגלל מי שאתם באמת.

מגיל צעיר ילמדו אתכם להבחין בין חבר אמת שיהיה אתכם באש ובמים, לבין חברים חולפים ולא אמיתיים. חבר אמת זה הדבר הכי מקסים שיש, זה משהו שכולנו חולמים עליו ומצפים לו. כמה טוב זה לדעת שיש מישהו שנמצא פה בשבילנו בלי תנאים, שיעבור איתנו את כל המכשולים, שלא יברח מאיתנו ברגע שנהיה פחות יפים או נחמדים או נעימים, שפשוט יראה את הגרעין הטהור שלנו ויאהב אותנו בגלל הגרעין הזה ולא בגלל שום קליפה שעוטפת אותנו.

אבל ילדים חמודים, אל תתבלבלו. יכול להיות שבשלב מסוים אתם עלולים להתבלבל ולחשוב שגם נישואין זו חברות אמת, לנצח נצחים, באש ובמים. אבל לא. אל תתבלבלו. נישואין זו לא חברות אמת בשום צורה. נישואין זה כלא. כלא דוחה כזה. כמו הכלא שתמיד רואים בסרטים שבו הדרקון כולא את הנסיכה. להתחתן זה כזה כלא גדול ומפחיד וחשוך ואפל.

אוי חמודים שלי, אל תבכו. אל תיבהלו. הכל בסדר. אתם תתגברו. אני רואה את המבט המבולבל בעיניים שלכם, ואני רוצה לעשות כאן סדר. נכון, נכון, אני יודעת שיצא לכם לראות סרטים של דיסני משנות התשעים שבהם הסוף הטוב הוא כאשר הנסיך והנסיכה מתחתנים. זו טעות של ההורים שלכם שהם הראו לכם את הסרטים הלא חינוכיים הללו.

אתם באמת נסיכים ונסיכות, אבל לא מהסוג הזה שמתמסר ומקריב בשביל אהבה גדולה. אתם נסיכים ונסיכות מהסוג החדש, מהסוג ש”מגיע לו”.

ומגיע לכם. מגיע לכם הכל. מגיע לכם להצליח בחיים, ולהשיג כל מה שתרצו.
לא לא, מתוקים שלי, איזה מצחיקים אתם. לא התכוונתי לחתונה. כשאמרתי “מגיע לכם להשיג כל מה שתרצו” התכונתי רק לדברים טובים, לא לדברים רעים. וחתונה זה רע.

אתם עדיין רוצים להתחתן? מתוקים שלי, זה יעבור לכם. ואני אסביר לכם למה.
יכול להיות שעכשיו קשה לכם להבין למה נישואין זה כלא. אבל עוד מעט אתם תגיעו לגיל מצוות, הלא הוא גיל ההתבגרות. ואז אתם תתחילו להרגיש מה זה להיות אנשים מיניים עם תשוקה מינית. וסופסוף יהיה לכם מותר להתחיל לקיים את המצווה “השתחרר מינית”. אל תשכחו שזו המצווה החשובה ביותר בתרבות שלנו, והיא דוחה את כל המצוות האחרות.

אתם כבר מתחילים להבין מדוע נישואין זה כלא? חכמים שלי. ידעתי שאפשר לצפות מכם להבין את זה. יפה מאוד. אני גאה בכם.

מה? אוי ואבוי מה אמרתם???
לא לא, סליחה, זה לא מקובל עליי מה שאתם אומרים כאן. להקריב את הריגוש המיני בשביל “אהבת אמת”?! כאילו לא הקשבתם לשום דבר ממה שניסיתי להסביר לכם. להקריב את החופש המיני בשביל מיניות עמוקה שצריך לעבוד עליה ביחד מתוך “אינטימיות” (אתם משתמשים באופן מאוד מוזר במילה הזו), להעדיף מיניות ארוכת טווח שמבוססת על משמעות, על חברות, בשביל מישהו להזדקן לצידו, בשביל מישהו שכבר 18 שנה אתם נותנים לו יד מתוך שינה, ואתם יודעים שהוא או היא נמצאים אתכם ולא יעזבו לעולם, אפילו שרבתם אתמול, ואפילו שתריבו גם מחר, אתם פשוט אוהבים ומתמסרים עד כלות הנפש לבנאדם הנדיר הזה שבחרתם בו… והיד שלו כל כך חמימה אתם שומעים את הנשימות שלו ואומרים תודה בלב…
מה הולך כאן?! מי לימד אתכם את השטויות האלה?!?!

טוב, אני מבינה שאין מנוס, ולכן אנחנו ננקוט מעתה בגישה של המקל והגזר. כל מי שתעז לחלום על נישואין עם גבר, תזכה לראות על הבמה ועל המסך אך ורק גברים “טמבלולים ונרקיסיסטיים”.

גברים שיוציאו לכן את כל החשק והאמון בחברות נפש עם בני המין השני. גברים שכל מה שיש בהם זה מקסימום מראה חיצוני של נסיכים, אבל באמת הם טמבלולים. ונרקיסיסטים. ועכשיו נראה אתכן ממשיכות עם הפנטזיות הרומנטיות המתועבות הללו שלכן.

אנחנו נעזור לכן לנתק את המשיכה מהאישיות שלהם, שתלמדו היטב כמה מאכזבים הם הגברים הללו. וכמה טוב להיות לבד. כן! נכון שבגן אמרו לכם שבדידות זה עצוב, אבל זה היה בגן!!! תתבגרו כבר למען השם!!!

עכשיו אתם ילדים גדולים וכל מה שמוטל עליכם זה להשתחרר מינית, ואל תשכחו לקרוא לזה “חופש הפרט”, זה יחזיק אתכם ברגעים הללו שאתם תקרסו למיטה ותרגישו שכל מה שבא לכם זה להיעלם סופית מעולם שלא אכפת לו מכם באמת, אלא רק מהאופן שבו אתם יכולים לעזור למישהו חולף לממש את חירות הפרט שלו על ידי הגוף שלכם.

בהצלחה חמודים.