מי אמר "כתובה" ולא קיבל?
אוריה מבורך
תרגום מטוויטר: “נשים פרוגרסיביות מגלות את מוסד הנישואין המסורתי”. מתחת לכותרת הזו, צילום מסך מפורום נשים אמריקאי, שבו אישה כלשהי כתבה כך:
“אני וכמה מחברותיי יצאנו בסוף השבוע הזה לריטריט כדי להתמודד עם הנסיגה המזעזעת בזכויות האדם (הכוונה לחקיקה בארה”ב בנוגע להפלות, א.מ). עד לסיום הריטריט, עברנו ממצב של עצב ופחד, למצב של כעס! כולנו הסכמנו בינינו על ההחלטה הבאה: אנחנו לא מקיימות יחסים עם שום גבר, עד שהוא לא הוכיח את עצמו כבעל יכולת לפרנס, ועד שהוא לא חותם לנו על חוזה, על גבי דף נייר, שמסכים להישאר איתנו ולתמוך בנו אם במקרה שאנחנו נכנסות להריון. התחלנו לנסח חוזה אמיתי, ואנחנו הולכות לשלוח את זה לעורך דין כדי לוודא שזה חוקי. בשלב זה אני לחלוטין סיימתי עם גברים שרק רוצים להיות איתי לילה אחד וללכת. הגיע הזמן שגברים אמריקאים יקחו אחריות!”
אני מאוד בעד הזכות להפלה בחודשי ההיריון הראשונים, ואני מאוד מקווה שמדינות בארה”ב לא ינצלו את האפשרות שהן קיבלו, להטיל סנקציות על הפלות. ייתכן שהאישה הנ”ל כתבה את הדברים בעקבות המחשבה שבהיעדר הזכות להפלה, היא כבר לא יכולה לקיים יחסים רנדומליים שאין בהם מחוייבות. אבל לדעתי, זה פספוס גדול לקרוא את הטקסט הזה רק דרך נקודת המבט של “הפלה- כן או לא”.
אני חושבת שהטקסט היפיפה והכנה הזה מבטא אמת עצומה, שכיום היא נוכחת ברמה כזו או אחרת של הדחקה, באינספור טקסטים שאני פוגשת בשיח המערבי הפופולרי, והיא: יחסים מזדמנים פוגעים בנשים. הניתוק בין מיניות למחויבות פוגע בנשים. שיח השחרור המיני, שמלמד נשים מערביות כיצד להעניק את גופן בתמורה לאופוריה של מספר דקות שמתחלפת לאחר מכן בתחושת ריקנות ודחייה מצד הזולת, למעשה דורש מהן למסור את המשאב העוצמתי והפגיע ביותר שלהן, בתמורה לכלום ושום דבר. וכשאני אומרת “משאב” אני לא מדברת על ביציות. אני מדברת על מיניות.
הפלות יזומות כמו גם אמצעי מניעה, הם התפתחויות רפואיות ומוסריות שאני מאוד שמחה בהן. הבעיה היא שהן יצרו מכבסה אידיאולוגית שמנטרלת באופן לא בריא את המשמעות שבני אדם מעניקים ליחסי המין. בזכותם אפשר לכאורה לקיים “יחסי מין ללא השלכות”, במובן הגרוע והשגוי לגמרי של הביטוי.
זה מצויין שנשים בעולם המערבי לא צריכות לחשוש להיריון בכל פעם שהן מקיימות יחסים. אבל מי לעזאזל הצליח לשכנע אותן ש”אם אין היריון, אין השלכות”? האם אין השלכות לקשר המיני בין איש לאישה, גם אם אין “חשש הריון”? האם העובדה שאין חשש היריון, צריכה להפוך את המיניות לעוד צורת בילוי סתמית שאין לה השלכות בשום רובד אחר? האם אפשר בכלל להתכחש לרובד הזה? ומה קורה לנשים כשהן עוברות תעמולה אגרסיבית שמשכנעת אותן להתכחש לרובד הזה?
כיום, לא מעט אנשים כבר מבינים ש”יחסי מין ללא השלכות” הוא מיתוס כוזב שמשרת אך ורק גברים “זאבים”, כלומר- גברים מסוג מאוד נמוך, שהמונח “אישה” עבורם הוא לא יותר מאשר “כלי חד פעמי מחומר-מתכלה, שכדאי ורצוי לזרוק לאחר השימוש”.
מה שהם לא מבינים הוא, שהנורמה של יחסים מזדמנים לא רק *משרתת* גברים זאביים, אלא *מייצרת* כאלו. בכמויות. בכל תולדות העולם המערבי, מספר הגברים שלא מסוגלים לחוש שום כמיהה לקשר עמוק ומחייב עם אישה, כאלו שמקסימום הזיקה שהם חווים כלפי אישה הוא דחף לשימוש חד פעמי בגוף שלה, מעולם לא היה גבוה יותר. אם יש משהו אחד טוב שאולי יצא מהסיפור הזה של ביטול חקיקת ההפלות בארה”ב, הוא העובדה שנשים רבות יתחילו לחשוב מחדש על הקשר בין מיניות, זוגיות ונישואין.
כמו כותבת הטקסט שצוטט כאן בתמונה, אולי נשים סופסוף יאפשרו לעצמן לחשוב על האופן שבו המיניות מתפקדת בתוך השאיפה שלהן לקשר מחייב, יתחברו מחדש לאינטרס המודחק שלהן למצוא בן זוג שיש לו תכונות נוספות מלבד כאלו שמתפוגגות אחרי כמה דקות, ויבינו שכל עוד התרבות מעודדת מיניות מזדמנת, היא פוגעת באופן אנוש באינטרסים שלהן. ואם אפשר לעגן את כל הסיפור הזה בחוזה משפטי, ממוסד ומפוקח על ידי גורמים שיהיו ערבים לקיומו, מה טוב.
מי אמר “כתובה” ולא קיבל?