הרב שג"ר וביקורת תרבות היומיום- מחשבה לסוכות

לכבוד חג סוכות, מכון אפרכסת מקדיש את הפוסט הזה לאחד הטקסטים המכוננים ביותר עבורו (בתמונה). הרב שג”ר אחראי על תזוזה בנקודת המבט של המאמין: במקום לתפוס את האמונה כממוקמת בתוך עולמו הפנימי של האדם, הרב שג”ר מציע לתפוס את האדם כממוקם בתוך האמונה. כדרכו, הרב שג”ר מכין לנו חלה שעשויה מחומרים שאף אחד לא חשב לערבב לפניו: הזוהר הקדוש, ר’ נחמן, ופילוסופיה פוסט-מודרנית. השילוב הזה מייצר אמונה שיש לה טעם שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד עכשיו. לא עוד חוויה של רגש עוצמתי פועם בחוזקה, עצימת עיניים ודמע רליגיוזי, אלא במקום זאת, חוויה של ישיבה בסוכה. האמונה, טוען הרב שג”ר, איננה (רק) רגש, אלא (בעיקר) שפה, מילים, תמונות, ריחות, ניגונים, שהמכנה המשותף של כולם הוא שהם אופפים אותנו תמיד, בלי להתחשב בשאלה אם אנחנו מרגישים אותם או מזדהים איתם. כמו שסוכה אופפת את האדם שיושב בה.

בז’רגון הפילוסופי, המהלך הזה מכונה “המפנה הלשוני”. בגרסה הפוסט-מודרנית שלו, המפנה הלשוני אחראי על היווצרות השיטה שאנחנו במכון אפרכסת משתמשים בה כדי להבין את עצמנו ואת המציאות: “ביקורת תרבות היומיום”. וכעת נבקש את סליחתכם על המעבר החד, אבל אצלנו המעבר הזה לא באמת חד אלא המשך ישיר:

כשהזמרת מריה קארי אומרת את המשפט “הייתי עם 5 גברים בחיי, אני תמימה ביחס לשאר”, אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו את השאלה הסובייקטיבית: האם אנחנו מזדהים עם המשפט הזה, מסכימים איתו, מרגישים כלפיו רגשות כאלה ואחרים. לחלופין, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה של המפנה הלשוני: האם אנחנו *מבינים* את המשפט הזה. אין פה כל עניין סובייקטיבי של רגש או הזדהות. ההבנה של המשפט נכפית עלינו בלי לשאול אותנו. לא בחרנו אם להבין את המשפט הזה או לא.

אם אנחנו מבינים אותו (ולצערנו כולנו מבינים אותו) זה אומר שאנחנו אפופים ב”אור-המקיף” של הנחות היסוד הבלתי מוצהרות, בלתי מודעות ובלתי מורגשות של המשפט הזה. והוא: “מיניות מנוגדת לתמימות”.

הרגע הזה של ההתבהרות, של שימת לב להנחות היסוד הללו, הוא הרגע שבו אנחנו נעשים מודעים ל”אור המקיף”, ויכולים להחליט לבחור באור מקיף אחר.

ואם נחזור לטקסט של הרב שג”ר: הרגע שהופך את האמונה הזו שאופפת אותנו, ל”שלנו”, ולא לרכיב זר שעוטף אותי בלי שבחרתי בו ובלי שאני מזהה בו את עצמי, הוא הרגע של הבחירה להיכנס לתוך הסוכה.

יהיה רצון שהסוכות שאופפות אותנו בחיינו, יהיו כאלה שנכנסו אליהן מתוך בחירה ומודעות.

חג שמח.