מכון אפרכסת – הקשבה ביקורתית למציאות העכשווית





צניעות בריאה

ג צניעות

צניעות. אחד הנושאים המסובכים, הטעונים והחשובים שיש. בהרצאה זו ננתח את חולשות שיח הצניעות הקיים, נבקר גישות שונות בשיח המערבי, ונציע אלטרנטיבה לשיח צניעות בריא.

האם הלכות הצניעות שוללות מאיתנו את המיניות שלנו? תלוי את מי שואלים. באחת משיחותיי עם תלמידתי, למשל, היא ניסתה להסביר לי מדוע לא תמצאו אצלה בארון חצאיות שעוברות את הברך. "אינני כזאת ואינני רוצה להיות כזאת!", היא חזרה ואמרה. פעמים רבות שמעתי טענה מעניינת המאשימה את הלכות הצניעות בהיווצרותן של ישויות א-מיניות (כלומר נטולות משמעות מינית, כאילו חסרות "חוש-מיני" בסיסי) בדמות נשים ונערות, שחובת הצניעות ההלכתית הצמיחה אצלן (או שמא חשפה אצלן) ממד עמוק של התכחשות למיניות ולנשיות. "כזאת", היא לא רוצה להיות.

לא מוחקת את עצמי

ובכן, ראשית כל אני מזדהה עם תלמידתי. איש מאתנו (כך אני רוצה לקוות) איננו רוצה להיות "כזה", ולחוות את מיניותו כדבר מה מאיים או מוקצה מחמת מיאוס שיש להכחישו ולהדחיקו. אך הניסיון להצביע על תופעת הא-מיניות כמייצגת בלעדית של הלכות צניעות, מופרך בקלות על ידי התבוננות בנשים הלכתיות לעילא ולעילא שלבושן הצנוע לא רק שאיננו מדחיק את נשיותן, אלא דווקא מעצים אותה.

כאשר אני מפנה את תשומת ליבן של תלמידותיי לדוגמאות של סגנון לבוש שהוא גם צנוע וגם נשי, אני נתקלת במבוכה. מקור המבוכה הוא ככל הנראה תגלית מפתיעה של אותן בנות אודות עצמן, שלפתע מבינות כי עבורן – לא משנה מי היא העומדת מאחורי הלבוש, אם היא "מחוברת לעצמה" או "מוחקת את עצמה". כל עוד לבושה מזכיר את המילה "צניעות", הוא מעורר בהן התנגדות. הן מגלות לפתע כי הן חסרות יכולת בסיסית להזדהות עם לבוש צנוע באשר הואגם כאשר הוא  נאה, מיוחד, פשוט או מתוחכם. ועל כן השאלה היא חמורה יותר: עלינו לשאול את עצמנו כיצד נוצר הקשר הרעיוני בין "לבוש צנוע" לבין "מיניות מוכחשת"?

התשובה הראשונה נוגעת בהזדהות חברתית, בשייכות, כשהלבוש משמש אותנו לתייג את עצמנו, להשתייך וגם להתבדל. נקודה זו אשאיר למחשבה לקוראות ולא ארחיב אודותיה. התשובה השנייה והמעניינת, נוגעת לזיהוי של "נשיות" עם גוף חשוף בהכרחישנן נשים ונערות הבוחרות בלבוש שאינו הולם את כללי הצניעות, כי הן חשות שכך הן מבטאות את עצמן – הן כאישה והן כיצור אנושי בעל יצר מיני לגיטימי ובריא. מבלי "לשים את הדברים על השולחן", באופן גלוי ובלתי משתמע לשני פנים, זו הכחשה. כל הצנעה של הגוף – היא הכחשת הגוף, ולהצנעה אין שום משמעות אחרת מלבד התכחשות עצמית.

מסתירה את עקבות הפשע

יש לדייק ולציין שלמען האמת, עבור אותן נשים ונערות האוחזות בתודעה הזו, לא קיימת כלל קטגוריה של "הצנעת הגוף", כי מיד נראה שעבורן המושג צניעות כלל לא שייך לנושא הלבוש. לשיטתן – כיסוי הגוף איננו אלא 'הסתרה' שהיא יותר כמו 'החבאה' או 'העלמה', בדומה לפושע המעלים את עקבות הפשע שזה עתה ביצע. ואכן – טענה נפוצה המושמעת בפי נשים ונערות אלו, היא כי הדרישה הדתית לכיסוי הגוף נובעת מתפיסה שוביניסטית לפיה האישה היא אובייקט מיני ותו לאכאשר תפיסה זו מצטרפת לחרדה מפני המיניות ותפיסתה כפשע, היא הופכת לכלי לדיכוי נשיותה ומיניותה של האישה.

אם המטאפורה היחידה הנמצאת בבסיס תפיסת עולמן שלנשים ונערות אלו היא "לבוש צנוע פירושו העלמה של עקבות פשע", עלינו להודות כי הן נוהגות בבריאות נפשית מעוררת הערכה, כאשר הן לא מוכנות להתייחס אל מיניותן כאל פשע. מנקודת מבט כזו, ניתן אולי להבין מדוע על מנת להצהיר על לגיטימיותו של גופן, הן מוכרחות לחשוף אותו לעיני כל, בצעד לכאורה משוחרר ואמיץ. אך שוב עלינו לשאול מניין צמחה הנחת היסוד הזו שהכתה שורשים אצלן, לפיה – כל כיסוי של גוף בהכרח מבוסס על תפיסת מיניות כחטא ופשע. האם אין ביכולתן של בנות אלו, שרבות מהן אינטליגנטיות ומורכבות, לחשוב על כך באופן אחר?

לעניות דעתי, הנחת היסוד המוטעית הזו איננה פרי דמיונן הקודח של נשים ונערות ש"פשוט לא הבינו נכון את הערכים שעליהם חונכו", אלא בדיוק להיפך. הן הבינו טוב מדי. מקורה של הנחת היסוד בדבר מיניות האישה כפשע שיש להדחיקו, נעוץ באופן עמוק בסאב-טקסט של 'שיח הצניעות' הרווח כיום בקרב חלקים נרחבים מהציבור הדתי. זאת למרות שההנחות הללו כמובן נותרות סמויות וכמעט בלתי מודעות, ולכן לעולם אין מודים בהן בגלוי. במקום להדגים את מרכיביו הבעייתיים של שיח הצניעות הקיים, נשאל – האמנם קיימת אלטרנטיבה שמהווה שיח צניעות בריא?

לייצר שיח צניעות בריא

בהרצאה זו, נציג באופן מעמיק ומבוסס-מקורות, את הגישה היהודית הבריאה לנושא הצניעות. נעשה סדר בגישות השונות: נבין מה אומרת הגישה המתירנית וכיצד היא בעצם חולקת את אותן הנחות היסוד עם הגישה הנוצרית, במה כל אלו שונות מגישות אחרות כמו למשל הגישה הניו-אייג'ית, ונראה כיצד כל הגישות הללו מתערבבות לכדי עיסה אחת חסרת הגיון פנימי בקרבנו… לאחר שהבנו "מי נגד מי", ננסה לזקק מתוך המקורות את הקול היהודי הבריא בנושא הצניעות, תוך אמונה שהתובנות שרכשנו יאפשרו לנו לייצר שיח צניעות בריא ויהודי, שמעצים אותנו כנשים, כגברים, וכאנשים מאמינים.

 

SHARE :