מכון אפרכסת – הקשבה ביקורתית למציאות העכשווית




"בשוּרה התחתונה: להתנתק!" (מעצמיכם…)

 מאמר על הנזקים שעשויות לגרום הגישות הקיימות,
המגיעות מתוך כוונה טובה אך אינטואיטיבית ובלתי מפותחת

כאשר אנו מתבוננים בגישות החינוכיות הקיימות המתמודדות עם מה שמכונה "תרבות המערב", אנו מגלים שעל אף שהמסרים העקרוניים עשויים להיות נכונים וראויים מצד עצמם,  פעמים רבות הם לא מצליחים לייצר ביקורת יעילה ואף יכולת התנגדות וחשיבה עצמאית, בקרב ילדינו, תלמידינו ותלמידותינו.

כפי שהדגמנו במאמר הקודם העוסק בהבדל בין שיטתנו לבין הגישות הקיימות, נראה כי השיטות הקיימות המבקרות את "תרבות המערב", עשויות לכל היותר לחזק את מי שממילא מידת העניין שלו בתרבות העכשווית איננו גבוה. אלו אותם אנשים, נשים, נערים ונערות,  שמידת השפעתה של התרבות העכשווית עליהם, ומידת המשיכה שלהם כלפי ההיבטים השליליים שלה, איננה משמעותית מלכתחילה.

לגבי כל השאר, כל אותם אלו שמזדהים באופן עמוק עם אלמנטים מתוך התרבות העכשווית, ושמוצאים את עצמם נמשכים גם אחר היבטים פחות חיוביים שלה, (היבטים עמם הם מצויים בקונפליקט), השיטות הקיימות לא יועילו במיוחד ואולי אף יסבו נזק. כפי שמיד נראה.

"תתרחקו משם!"

הנה בעיה שבני הנוער עצמם מעלים אותה בפנינו שוב ושוב: אחת הבעיות החשובות והנפוצות שעולות על ידי בני נוער במהלך המפגשים שאנו עורכים איתם, היא התחושה שלהם שלמעשה, המסר החינוכי ה"נכון והראוי" שמועבר אליהם על ידי הורים ואנשי חינוך, הוא "לעזוב את זה לגמרי".

המסר שאותו הם שומעים בסאב טקסט של העיסוק ההורי\בית ספרי בנושא, הוא שעליהם להסתגר להתנתק,  ולנטוש לחלוטין את מה שמכונה "תרבות המערב".

לפי גישה זו, אם כבר להיות למשל בעלי סמארטפונים, ואם כבר לגלוש באינטרנט, אז לכל היותר רק כאשר הדבר משרת מטרה חינוכית, נעלה ו"גבוהה", כמו למשל חיפוש מידע ולמידה. אך בכל הנוגע לצריכת מדיה לצורך בילוי, הפגת שעמום  או אינטראקציה חברתית וירטואלית, אזי המסר הוא של שלילה מוחלטת, או לכל היותר, השלמה עם המציאות "בדיעבד", מאחר ו"אין ברירה".

לדעתנו, המסר הזה הוא בעייתי מכמה בחינות: מעבר לכך שזוהי זוהי "גזירה שהציבור איננו יכול לעמוד בה", ומעבר לכך שהמסר הזה לוקה באטימות, (בדומה להטפה לרכיבה על חמורים במקום שימוש במכוניות), אנו סבורים שהמסר הזה הוא בעייתי משום שהוא למעשה מבטל לחלוטין את עולמם הפנימי האותנטי של בני הנוער כיום.

המציאות התרבותית היום כוללת רכיבים שלא ניתן לבצע כלפיהם "חזרה אחורה", ולהתעלם מקיומם: אייפונים, אינטרנט, אופנה כמו גם תרבות הצריכה באופן כללי, הם אלמנטים שלא ניתן לגזור אותם החוצה מתוך המציאות היומיומית שלנו. משום כך, לא ניתן למחוק אותם מבלי למחוק את האדם עצמו.

התייחסות אל הרכיבים הללו כאל "בדיעבד", "אין ברירה אלא למזער נזקים", היא למעשה התייחסות לעולמו הפנימי של הנער כבדיעבד; ככזה שראוי היה לו מלכתחילה שלא לבוא לעולם (!)

במילים אחרות: לעשות "איקס" גורף על תרבות המערב, זה לעשות "איקס" על הילד עצמו.

ובל נתבלבל: גם לעשות "וי" רק על הצדדים ה"גבוהים" וה"חינוכיים" של תרבות המערב, זה בעצם לעשות "איקס" על הילד שלנו, משום שבכך אנו למעשה שוללים את כל אותם היבטים שגרתיים, יומיומיים, אנושיים ואמיתיים כל כך, המרכיבים את עולמו הפנימי:

תחושת העצמי שלו (שבין השאר מאוששת באמצעות "לייק" מאנשים שהוא כלל לא מכיר), תחומי העניין שלו (המורכבים בין השאר מפרסומות, תכניות ריאליטי ומותגים), חלומותיו (לזכות בהכרה של החברה, לדעת שהוא מישהו בעולם, שהוא מיוחד ובעל ערך) רגעי השמחה והחוויה שלו (קטע יוטיוב ויראלי שחבריו שלחו לו והעלה על פניו חיוך , סרט מרגש ונוגע שהביא אותו על סף דמעות, כאשר אם הוא נער (בשונה מנערה), אלו דמעות שלרוב אסור לו בכלל להפגין בפומבי ואולי אף להודות בקיומן בינו לבין עצמו).

האמנם אנו מוכנים לשדר לתלמידינו או ילדינו  מסר, שברמה המוצהרת שלו שולל את "תרבות המערב", אך למעשה, ברמה הבלתי מוצהרת שלו, שולל את מי שהם?

שלושת שלבי הנזק שעשויות לגרום השיטות החינוכיות הקיימות:

נציע כעת תיאור פסיכולוגי, אמנם קצר ובלתי ממצה, של הנזק שעלול חלילה להיגרם כתוצאה מהשיטה החינוכית הקיימת: [לעיון במאמר המדגים את השיטה הקיימת ועומד על הכשלים שלה, מעבר לנזקים הפסיכולוגיים, לחצו כאן]

נזק ראשון- חיזוק רגשות אשמה:

האסטרטגיות הקיימות מחזקות את מידת רגשות האשמה הנלווים לנטייה האישית של ילדנו להיות חלק מהתרבות העכשווית, כאשר ההאשמה נותרת אך ורק ברובד של המצפון (או בשפת הפסיכולוגיה: "הסופר-אגו", ה"אני-העליון"), מבלי לחלחל לרמת ה"אני", המזדהה עם המצפון.

נזק שני- החמרת הקרע הפנימי:

הגברה של רגשות האשמה מבלי לייצר נקודת "אני" חדשה, המסוגלת להזדהות עם המסר הביקורתי ולהפנים אותו כחלק מהזהות שלי, רק מגבירה את הפיצול הקיים בתוך עולמם הפנימי של ילדנו. פיצול שכזה דורש מהם להשקיע אנרגיות עצומות, (שמי יודע מהיכן הם יכולים לשאוב אותן), בפתרון הקונפליקט הפנימי שהועצם: הקונפליקט בין "קול המצפון" האומר ש"זה שלילי", לבין ה"אני" שבכל זאת, משום מה, ממשיך "להימשך לזה ולהיות חלק מזה" למרות שהוא יודע שזה שלילי.

נזק שלישי- פתרונות בלתי בריאים לאיחוי הקרע:

אמנם, היווצרות של 'פיצול פנימי' מהווה שלב הכרחי בכל תהליך של עיצוב זהות שבעולמה מצויים קונפליקטים. בסיומו של התהליך הבריא, הפיצול הזה אמור להתאחות באופן אינטגרטיבי: ברגע שנולדת הזדהות עמוקה ואמתית עם המסרים שה"מצפון" (ה"סופר אגו") שלנו משמיע לנו, נעלמים רגשות האשמה. זאת משום שנעלם גם המקום בתוכי ש"באמת רוצה בדבר השלילי". אך כיום, למרבה הצער, הזדהות שכזו לרוב איננה מתרחשת.

פיצול פנימי שאיננו מתאחה באופן בריא, מוצא דרכים לא-בריאות לפתור את המצוקה שנגרמת כתוצאה ממנו: אחת הדרכים היא הכחשה או אפילו הדחקה של אחד הצדדים שבתוכי. דרך נוספת היא הכנסת הקונפליקט למסגרות בלתי הולמות ובלתי מורכבות של "שחור" ו"לבן", תוך זריקה של המים יחד עם התינוק (היפטרות גורפת מתופעה שיש בה היבטים שליליים, יחד עם 'זריקה לפח' של הצדדים החיוביים שטמונים בה).

דרך אחרת שהיא אולי הדרך הנפוצה והכואבת ביותר, היא איבוד האמון בשיח הדתי כשיח שמסוגל באמת להכיל, להבין ולסייע בהבהרה ובניתוח של המציאות ה"חוץ-דתית", שצד מסויים בתוכי מזדהה אתה באופן עמוק. כאשר המסרים של ה"מצפון" הופכים מנותקים מדי מה"אני", הם מוחזרים כלאחר כבוד אל הדמות החינוכית שהציעה לנו אותם, (הרב, המורה, ההורה), והמצפון משתחרר סופסוף מהעול הבלתי רלוונטי שרבץ עליו, חופשי, אך עצוב ובודד, בעולם שבו אין כל תמרורי הכוונה.

השיטה של מכון אפרכסת:

כאמור, על אף שמכון אפרכסת מתייחס גם ל"טוב" וגם "לרע", ונועד בין השאר לאפשר לקהלו לברור את הטוב מתוך הרע, מרבית פעילותו של המכון מתמקדת בביקורת. כאשר הביקורת היא מפותחת, משכנעת, חכמה וקוראת את המציאות באופן עמוק וחד, ויחד עם זאת מזהה את השורש העמוק והחיובי שמניע את החיבור שלנו לתרבות הזו, היא מאפשרת לקהל הנפגש בה לייצר מתוכו התנגדות עצמאית ויעילה, לאותם אלמנטים שאותם אנו מזהים כבעייתיים. זאת מבלי להצטרך לוותר על הטוב, או להכחיש חלקים מתוכו פנימה.[לעיון במאמר המדגים ומפרט באופן נרחב את השיטה שלנו, תוך השוואתה לגישות הקיימות, לחצו כאן.]

אתם מוזמנים לעיין בעמוד הרצאות וסדנאות המפרט את מגוון הנושאים שאנו עוסקים בהם, לפי חלוקה לקהלי יעד.